גזר דין בתיק ת"ד 11485-09

הנאשם הורשע באי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה ונהיגה בקלות ראש תוך גרם חבלה של ממש, ובנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירות  על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ועל סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, וכן על סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

האירוע היה ביום 17.10.08, שעה 12:00, כשהנאשם נהג ברכב ברחוב מדינת היהודים בהרצליה מכיוון מזרח למערב והתקרב לצומת עם רחוב גלגלי פלדה. הצומת האמור מרומזר ובכל נתיבי הכניסה והיציאה מהצומת משורטטים מעברי חצייה.

מעבר החצייה המצוי בקצה המערבי של הצומת מיועד לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש לעבר  קניון עודפים גדול המצוי בצד הצפוני-מערבי של הצומת. הולכת הרגל, סופיה טוב ברג, ילידת 1970, חצתה את מעבר החצייה האמור, כשהיא במסלול הנגדי לכיוון הנסיעה של הנאשם.

הנאשם נהג בנתיב האמצעי המתיר נסיעה לכיוון ישר ובעת שנסע בצומת במהירות, סטה שמאלה איבד שליטה על הרכב והגיע למסלול הנסיעה הנגדי הגיע למעבר חצייה בכיוון הנגדי, פגע בהולכת הרגל, הדף אותה קדימה והעיף אותה למעלה לעבר עמוד המוצב על אי תנועה משולש עד שלבסוף נפלה על הכביש. כתוצאה מהתאונה נגרמה להולכת הרגל פגיעה רב מערכתית, פיזית וקוגניטיבית, קשה ביותר. לבית החולים הועברה כשהיא מונשמת ומורדמת. במשך 42 ימים הייתה בתרדמת, ומספר חודשים המשיכה להיות מונשמת, כשהיא ניזונה באמצעות צינורות הזנה. הולכת הרגל נפגעה פגיעת ראש קשה ועברה מספר ניתוחים בראשה. פלג גופה הימני שותק לחלוטין.

מאז שנת 2009 ועד עתה, מאושפזת הולכת הרגל במוסד סיעודי עם מטפלת צמודה. היא מרותקת לכיסא גלגלים, פלג גופה הימני משותק באופן מלא, והיא נזקקת לעזרה טיפולית בכל תפקודי היומיום, סובלת מהפרעות דיבור קשות, לא מתמצאת בזמן ומתמצאת באופן חלקי במקום, מצב רוחה ירוד והיא שרויה בדיכאון.

הולכת הרגל, אם לשלושה ילדים, כשהבכור בן 18 נכה 100% ומרותק לכיסא גלגלים, ושני הילדים האחרים צעירים. בעת האירוע עבדה בעירית חדרה, ותפקדה כאם ורעיה.

בעלה של הולכת הרגל העיד כי :" אשתי הייתה צעירה, יפה, בריאה  וחכמה...כיום היא משותקת, לא זוכרת את החיים הקודמים, לא זוכרת שמות הילדים...הילדים גדלים בלי אימא ואני בלי אשתי."

נבהיר כי הנאשם הורשע לאחר הליך הוכחות ממושך במסגרתו העידה שורה ארוכה של עדים .

בית המשפט שריין מראש מספר דיונים לשמיעת הראיות, אולם בפועל התארכה שמיעת התיק ונדרשו דיונים נוספים, בין היתר, עקב בקשות שהוגשו מטעם ההגנה.

טיעוני הצדדים לעונש:

בא כוח המאשימה טען כי בקביעת העונש המתאים יש להביא בחשבון את רשלנותו החמורה של הנאשם, הפציעה הקשה שנגרמה להולכת הרגל אשר אך פסע בינה לבין גרימת מוות, וכן את מדיניות הענישה הנוהגת להטלת מאסר בפועל בתאונות דרכים בהן נגרמו תוצאות כה קשות.

עוד צוין כי לנאשם עבר תעבורתי מכביד המחזיק 29 הרשעות קודמות החל משנת 1991, לרבות תאונת דרכים קודמת משנת 2006.

לפיכך, עתרה המאשימה להטלת מאסר בפועל  לתקופה משמעותית, פסילת רישיון לשנים ארוכות, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי והתחייבות כספית.

בא כוח הנאשם טען כי הנאשם נכנס לצומת באור ירוק, ולפיכך לא חלה עליו חובה להאט את מהירות נסיעתו אלא הוא נדרש למהר ולפנות את הצומת.

עוד נטען כי נהיגתו של הנאשם לא הייתה עבריינית אלא מדובר בהתנהגות רשלנית שנגרמה עקב בהלה, ומן הראוי כי עובדה זו תביא להקלה בעונשו. הנאשם היה כבר בעיצומה של הנסיעה בצומת כאשר הופתע מגורם כלשהו ונאלץ לסטות לנתיב הנגדי. לפיכך יש לגרוס כי מדובר ברשלנות רגעית, שאין להטיל בגינה מאסר בפועל.

בא כוח הנאשם התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולתסקיר אודותיו, וטען כי אמנם הנאשם ניהל הליך הוכחות אך הוא מכה על חטא. לפיכך עתרה ההגנה כי בית המשפט יימנע מהטלת מאסר בפועל, ויסתפק במאסר לנשיאה בעבודות שירות.

הנאשם הביע צערו על התוצאה הקשה שנגרמה בתאונה וביקש כי בית המשפט יתחשב בו ובמשפחתו.

העקרונות בקביעת הענישה :

על פי סעיף 40 ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.